מה בין ליטיגציה לבית הספר: על הקשר שבין רטוריקה משפטית לרטוריקה אזרחית

ביסוד קורס "רטוריקה אזרחית" שלנו עומדת אמונה פשוטה: דמוקרטיה מתקיימת לא רק בקלפי או בחוק, אלא גם בשפה.היכולת לנסח טענה, לשכנע, להקשיב ולהגיב בכבוד - היא מהות אזרחית של ממש.

מכאן נולד הקשר העמוק בין עולם הליטיגציה המשפטית לבין עולם ההוראה האזרחית בכיתה ט’.

שני עולמות, שפה אחת

בלימודי משפט, הליטיגטור לומד כיצד לטעון בפני בית משפט: לזהות עובדות רלוונטיות, להגדיר שאלה משפטית, להציג עמדה ולנמק אותה במונחים של חוק, ערכים ואינטרס ציבורי.

בכיתה ט’, התלמידים עושים דבר דומה - רק במילים שלהם.

דרך נאום אזרחי או דיון בנושא חברתי, הם מתנסים בשפה של טיעון ערכי, בהבנת המשמעות של זכויות וחירויות, ובשאלה איך מגנים על מה שחשוב בלי לפגוע בזכויות של אחרים.

השפה המשפטית של נימוק, איזון ושכנוע הופכת בכיתה לשפה דמוקרטית של ביטוי, הקשבה ואחריות. כאן בדיוק נפגשים שני העולמות.

מהליטיגציה לשיח זכויות

אחד הנושאים בלימודי אזרחות בכיתה ט’ הוא פרק הזכויות: חירות, שוויון, כבוד, חופש ביטוי ועוד. כל אחת מהן מזמנת מתחים ושאלות של גבול - בדיוק כפי שקורה במשפט.

כאשר סטודנט למשפטים מנחה תלמידים בתהליך של רטוריקה אזרחית, הוא בעצם מלמד אותם את הכלים הליטיגטוריים של בירור ויישוב עמדות: להקשיב לטיעון מנוגד, להבחין בין אינטרס אישי לטובת הציבור, ולבקש פתרונות מאוזנים במרחב שיתופי.

במקום לדבר על זכויות, הם מתרגלים אותן: חופש ביטוי מתורגל דרך נאום, זכות לכבוד דרך האופן שבו מגיבים, ואיזון בין חירות לטובת הכלל דרך ניסוח טיעונים שקולים.

המדריך כמתווך בין שפה משפטית לשפה אזרחית

המדריכים בקורס רטוריקה אזרחית לא “מלמדים דיבור”, אלא מלמדים אזרחות באמצעות דיבור. הם מביאים עימם מהמשפט את הכלים של חשיבה ביקורתית, של ניתוח עמדות ושל ראייה ציבורית - ומתרגמים אותם לחוויית למידה שמתאימה לגיל 14–15.

כך, השפה המשפטית – שבה כל פסק דין בוחן איזונים ואחריות - הופכת לשפה חינוכית:

שפה שמכבדת מורכבות, שמאזנת בין זכויות לערכים, ומלמדת שהתדיינות איננה עימות אלא דרך ליצור יחד פתרון צודק.

בית הספר כמעבדה מוסרית

בית המשפט עוסק בשאלות של חוק וצדק;

בית הספר עוסק בהכשרת אזרחים צעירים לנהל סוג כזה של שיח גם במרחב הציבורי.

בקורס רטוריקה אזרחית, הליטיגציה עוברת התאמה לחטיבה- אך נשמרים בה עקרונות היסוד:

ראיות, נימוק, טובת הכלל, אינטרס ציבורי, והכרה במורכבות של החלטה ציבורית.

תרגול של אחריות אזרחית באמצעות כלים משפטיים לשיח פתוח.

לסיכום

הליטיגציה מבקשת צדק בתוך מסגרת של דין;

הרטוריקה האזרחית מבקשת צדק בתוך מסגרת של חינוך.

שתיהן נשענות על אותה אמונה עמוקה - שהמילים שלנו הן הכלי באמצעותו נבנית חברה מוסרית וסובלנית.