שיטת VAKE: כשדילמה מוסרית הופכת לשיעור שלם

מה זה בכלל?

VAKE היא ראשי תיבות של  Values And Knowledge Education (חינוך לערכים ולידע), שיטה פדגוגית שפותחה בסוף שנות ה-90 על ידי החוקרים הגרמנים Dorit Bosse ו-Jürgen Menthe

השיטה נולדה מתוך שאלה פשוטה אך מהפכנית: איך אפשר ללמד ערכים ותכנים אקדמיים ביחד, בלי שאחד יבוא על חשבון השני?

התשובה: דרך דילמות אמיתיות

בשיטת VAKE נקודת המוצא היא תמיד דילמה מוסרית אותנטית- סיטואציה שבה יש התנגשות בין ערכים, ושבה אין תשובה נכונה אחת ברורה הדילמה משמשת כ"וו" שמושך את התלמידים ללמידה, ובמהלך העבודה על הדילמה הם לומדים גם תכנים אקדמיים רלוונטיים וגם מפתחים חשיבה מוסרית מורכבת

למה VAKE עובדת? העקרונות המרכזיים

למידה מונעת על ידי דילמה

כשתלמידים מתמודדים עם בעיה אמיתית שמעסיקה אותם, הם פתאום צריכים את הידע הם לא שואלים "למה אנחנו לומדים את זה?"-הם מבינים שהם צריכים לדעת כדי להחליט

אין הפרדה בין "ערכים" ל"תוכן"

בשיטת VAKE, הערכים והידע האקדמי שזורים זה בזה לא לומדים ביולוגיה ואז "גם קצת ערכים"-לומדים ביולוגיה דרך דילמה מוסרית שדורשת הבנה ביולוגית

חשיבה ביקורתית ואמפתיה ביחד

התלמידים נדרשים גם לחשוב לוגית (מה העובדות? מה ההשלכות?) וגם להבין נקודות מבט שונות (מה מרגישים הדמויות השונות בדילמה? מה חשוב להן?)

אין תשובה "נכונה"-יש תשובות מנומקות

המטרה היא לא שכולם יגיעו לאותה מסקנה, אלא שכל תלמיד יוכל להסביר למה הוא חושב מה שהוא חושב, מה השיקולים שלו, ואיזה ערכים חשובים לו יותר

המבנה של שיעור VAKE: חמישה שלבים

שיטת VAKE מבוססת על מבנה קבוע בן חמישה שלבים כל שלב משרת מטרה פדגוגית ספציפית, והרצף ביניהם חשוב

שלב 1: הצגת הדילמה  (Confrontation)

המורה מציג לתלמידים דילמה מוסרית אותנטית, מרתקת, ורלוונטית לחייהם הדילמה מוצגת בצורה קונקרטית-באמצעות סיפור, סרטון, כתבה, תמונה, או תיאור של מצב אמיתי

הדילמה צריכה ל"לתפוס" את התלמידים רגשית אם התלמידים לא מרגישים שהבעיה חשובה ומעניינת, הם לא יהיו מעורבים הדילמה היא המנוע שמניע את כל השיעור

דוגמה:שיעור מדעים בכיתה ח': "משפחת כהן גילתה שבנם בן ה-14, רועי, חולה במחלה גנטית נדירה הצוות הרפואי מציע טיפול גנטי חדשני שעשוי לרפא אותו, אבל הטיפול מבוסס על עריכה גנטית שעלולה לעבור גם לדור הבא ההורים מתלבטים: האם לנסות את הטיפול?"

שלב 2: עמדה ראשונית  (First Response)

התלמידים נדרשים להביע עמדה ראשונית לגבי הדילמה-מה הם חושבים שצריך לעשות? למה? העמדות נאספות, אבל לא דנים בהן עדיין

כשתלמיד מגבש עמדה ראשונית, הוא יוצר מחויבות הוא "התחייב" למשהו מכאן ואילך, אם הוא ישנה את דעתו, זה יהיה משמעותי-כי הוא יצטרך לשנות את הדעה שלו על סמך ראיות וחשיבה זה המקום שבו מתרחשת למידה עמוקה

• תלמידים כותבים: "אני חושב שצריך/לא צריך לעשות את הטיפול, כי"

• המורה אוסף את העמדות (אפשר גם בצורה אנונימית)

• מיפוי מהיר: "כמה חושבים שצריך לעשות? כמה חושבים שלא?"

• לא דנים עדיין!  רק רושמים את העמדות

שלב 3: העמקה אקדמית   (Gaining Clarity )

זה הלב של השיטה!

התלמידים לומדים את התכנים האקדמיים הנדרשים כדי להבין את הדילמה לעומק הם חוקרים, קוראים, מנתחים נתונים, שומעים מומחים, מבינים מושגים מדעיים/היסטוריים/חברתיים-כל זה כדי לקבל החלטה מושכלת יותר בדילמה

בשלב הזה הידע האקדמי הופך רלוונטי וחיוני התלמידים לא לומדים "לבגרות" או "כי זה בתוכנית"-הם לומדים כי הם צריכים את הידע הזה כדי להחליט זו למידה עם משמעות

דוגמה (המשך מהדילמה הקודמת):התלמידים נחשפים ללמידה על:

• מה זה עריכה גנטית? איך היא עובדת?

• מה ההבדל בין עריכה של תאי גוף (somatic) לתאי נבט (germline)?

• מה היתרונות והסיכונים של עריכה גנטית?

• מה אומרים הקודים האתיים הרפואיים על ניסויים בבני אדם?

• האם יש תקדימים של טיפולים כאלה בעולם?

מהלך הפעילות

• תלמידים מתחלקים לקבוצות, כל קבוצה חוקרת נושא אחר

• קריאה של מאמרים מותאמים לגיל

• צפייה בסרטון הסברה

• שיחה עם מומחה (אפשר גם בזום)

• ניתוח תרשימים ונתונים

• דיון בקבוצות: "מה גילינו? איך זה משפיע על ההחלטה?"

שלב 4: דיון מחודש    (Discourse and Moral Judgment)

עכשיו, אחרי שהתלמידים למדו והבינו לעומק, הם חוזרים לדילמה הם דנים מחדש: מה צריך לעשות? מה השיקולים? איך הידע החדש משפיע על ההחלטה?

זה הרגע שבו הידע והערכים נפגשים התלמידים משתמשים במה שלמדו כדי לחדד את החשיבה המוסרית שלהם הדיון עכשיו הרבה יותר עמוק ומורכב

מהלך הפעילות:

• תלמידים עומדים בפינות הכיתה לפי עמדותיהם ("בעד הטיפול" / "נגד הטיפול" / "לא בטוח")

• כל קבוצה מציגה את הנימוקים שלה-מבוססים על הידע שלמדו

• תלמידים מתבקשים להקשיב לצד השני ולזהות נימוקים משכנעים

• המורה מנחה: "מה אמר X שגרם לכם לחשוב? האם שיניתם את דעתכם?"

• ניתן לעבור בין הקבוצות אם משהו שנאמר שכנע

שאלות מנחות לדיון:

• איזה ערכים מתנגשים כאן? (למשל: זכות לבריאות מול חשש מסיכונים לדורות הבאים)

• מי צריך להחליט בסיטואציה כזו? המשפחה? הרופאים? המדינה?

• האם יש מצבים שבהם הייתם מחליטים אחרת?

• מה חשוב לכם יותר-האוטונומיה של המשפחה או הזהירות המדעית?

שלב 5: סיכום ורפלקציה (Reflection and Generalization)

מה קורה כאן:התלמידים מסכמים את התהליך שעברו הם חושבים לא רק על מה הם החליטו, אלא איך הם הגיעו להחלטה, מה שינה את דעתם, ולמה זה חשוב

למה זה חשוב:זה השלב שבו התלמידים מפיקים לקחים כלליים מהדילמה הספציפית הם מבינים שהכלים שרכשו-איסוף מידע, שקילת נימוקים, הקשבה לצד השני-הם כלים שהם יכולים להשתמש בהם בכל דילמה מוסרית

מהלך הפעילות:

• כל תלמיד כותב רפלקציה אישית:

  • מה חשבתי בהתחלה? מה אני חושב עכשיו?

  • איזה ידע היה הכי חשוב לי בקבלת ההחלטה?

  • האם שיניתי את דעתי? אם כן, למה? אם לא, למה?

  • מה למדתי על עצמי כמי ששוקל החלטות מוסרית?

• דיון כיתתי: "מה למדנו מהתהליך הזה?"

  • איך אוספים מידע אמין?

  • איך מאזנים בין ערכים שונים?

  • איך שומעים דעות שונות ועדיין שומרים על דעה משלנו?

שאלת המפתח:"אם תיתקלו בדילמה דומה בעתיד-בחיים, בעבודה, כאזרחים-מה תיקחו מהתהליך הזה?"

דוגמאות לדילמות VAKE לפי מקצועות

מדעים (ביולוגיה, כיתות ח'-ט'):

דילמה: חברת תרופות פיתחה חיסון חדש למחלה קטלנית הבדיקות על בעלי חיים עברו בהצלחה, אבל היא יקרה מאוד החברה מציעה לנסות את החיסון בקהילה עניה באפריקה בחינם, אבל לא בטוח שהתושבים מבינים את כל הסיכונים האם זה אתי?

ערכים: צדק, כבוד האדם, אוטונומיה, תועלתנות

היסטוריה (כיתה ט'):

דילמה: 1944,  פולין משפחה פולנית מסתירה משפחה יהודית במרתף הנאצים מחפשים בשכונה הבן הקטן של המשפחה הפולנית, בן 6, לא מבין למה יש אנשים במרתף ומתחיל לספר לחברים האב הפולני מתלבט: האם להמשיך להסתיר את המשפחה היהודית תוך סיכון ילדיו שלו?

ערכים: הצלת חיים, אחריות למשפחה, אומץ, סיכון עצמי למען אחרים

אזרחות (כיתה י'):

דילמה: עירייה ישראלית מתכננת לבנות מרכז קהילתי חדש יש שני מיקומים אפשריים: אחד בשכונה עשירה שבה יש כבר מתקנים טובים, אבל תושביה לוחצים ויש להם קשרים פוליטיים השני בשכונה מוחלשת שבה אין כמעט מתקני פנאי, אבל התושבים פחות מאורגנים ופחות "קולניים" איפה צריך לבנות?

ערכים: צדק חברתי, שוויון, ייצוג דמוקרטי, אפקטיביות

מתמטיקה (כיתה ח'):

דילמה: חברת ביטוח משתמשת באלגוריתם שמחשב פרמיות ביטוח לפי נתונים סטטיסטיים האלגוריתם מצא שנהגים מאזור מסוים מעורבים ביותר תאונות, ולכן מייקר את הביטוח שלהם תושבי האזור כועסים: "אנחנו לא אשמים שגרים כאן! זה לא הוגן לשפוט אותנו לפי סטטיסטיקה!" האם החברה פועלת בצורה הוגנת?

ערכים: הוגנות, פרטיות, קבלת החלטות מבוססת נתונים מול שיקול דעת אנושי

איך בונים דילמת VAKE טובה?

לא כל דילמה מתאימה ל-VAKE הנה המאפיינים של דילמה מוצלחת:

התנגשות ברורה בין ערכים

צריך להיות לפחות שני ערכים חשובים שמתנגשים אם יש תשובה ברורה וקלה, אין דילמה

דוגמה לדילמה חלשה: "האם צריך לגנוב?" (תשובה ברורה: לא)דוגמה טובה: "האם מותר לגנוב תרופה יקרה כדי להציל חיים?" (ערכים מתנגשים: יושר מול הצלת חיים)

רלוונטיות לחיי התלמידים

הדילמה צריכה להרגיש אמיתית ומשמעותית תלמידים צריכים להבין למה זה חשוב

מחייבת ידע אקדמי לקבלת החלטה

הדילמה צריכה להיות כזו שאי אפשר לענות עליה מתוך אינטואיציה בלבד-צריך ללמוד משהו חדש

אין תשובה "נכונה" יחידה

אנשים סבירים, אחרי שלמדו את החומר, יכולים להגיע למסקנות שונות זה בסדר!

אפשר לייצג מספר נקודות מבט

צריך להיות אפשר להגן על יותר מצד אחד בצורה מנומקת

להמשך קריאה:

Bosse, D, & Menthe, J (2013) "Values and Knowledge Education (VAKE): A framework for integrated moral and subject-matter learning"